סגנונות התרפיה משקפים סגנונות של אנשים. כל מטפל מסגל לעצמו סגנון שמתאים לו ולייחודיות שלו. זה שונה מסגנון המשקף את האופי של המטפל, מאחר ואופי בהגדרתו הוא מבנה הגנתי של התנהגות. אנו מחפשים למזער את השפעת האופי על הסגנון, ולהגדיל למקסימום את השפעת הייחודיות אינדיבידואליות.
ניתן להסתכל על סגנונות טיפוליים במונחים של אקטיביות וספיגה של המטפל. בביוסינתזה אפשר לחלק את האינטראקציה הטיפולית לפי מידת האקטיביות והספיגה של המטפל, כך שמתקבל חמישה סגנונות אינטראקציה:
ברמה הראשונה, המטפל הוא היוזם. הוא מציע, מכוון, מפעיל, מניע. תגובת המטופל ממוקדת בניסיון לעקוב אחר האקטיביות של המטפל. יוצא שתגובת המטופל מונחית על ידי האחר ואינה מונחית על ידי העצמי. כך למשל, המטפל עשוי להציע תרגיל שמטרתו לעזור למטופל להרפות חלק מסוים מגופו. תגובת המטופל עשויה להיות ביצוע מכאני למדי של התרגיל בהתחלה. יחד עם זאת, הרמה הראשונה יכולה להכשיר את הדרך לרמה השנייה.
ברמה השנייה המטפל נשאר אקטיבי באותה המידה, אולם המטופל מגיב יותר. תגובת המטופל ברמה השנייה מתאפיינת בהיענות ליוזמה הטיפולית מתוך מוטיבציה עצמית. תגובתו יותר אישית, והיא כוללת גם ניסיון לשנות את ההצעה המקורית כך שתתאים לו יותר.
בקצה השני של הספקטרום, ברמה החמישית, המטפל פתוח ובעמדת קבלה וספיגה כלפי המטופל. הוא מספק מרחב, מאפשר זמן, בונה תמיכה, מאפשר הפסקות פוריות, והוא מחובר יותר להוויה מאשר לעשייה. אמנם זה עלול להפוך למשחק ההמתנה הקלאסי מתוך איזה תסריט מניעה, אולם לא כל המתנה היא נוירוטית. ישנה גם המתנה יצירתית המאפשרת למטופל לקחת זמן כך שיוכל לארגן לעצמו את החוויה שעבר בפעם הראשונה. ברמה החמישית, המטפל מאפשר ומעודד את התנועה הטבעיות של המטופל, כמו גם זרימת השפה, וביטוי רגשי.
ברמה הרביעית, המטופל מוביל את המפגש הטיפולי באותה המידה, אך המטפל מצטרף ומוסיף משהו למה שהמטופל הביא. בעבודה התנועתית, נתינת תמיכה פיסית לתנועה אותה התחיל המטופל, או העצמת תנועה זו, כמוה כהמשכת התנופה שהתחיל רוכב על נדנדה.
הרמה השלישית היא עמדת ביניים הממוקמת באמצע הטווח. הן המטפל והן המטופל שרויים בתהליך שבו לא ברור מי המוביל ומי המובל. התהליך עצמו הוא המוביל הראשי, ושני המשתתפים עוקבים אחר הדינאמיקה הפנימית של התהליך. עבודה כזו היא הדומה ביותר לריקוד, והתלות ההדדית נמצאת ברמתה המקסימאלית.
בכל רגע במפגש הטיפולי תועיל רמה אחרת מבין חמש הרמות הללו. רמות אלו יכולות לשמש כטווח אפשרויות לתגובה ולקשר. ככל שהמטפל גמיש יותר בבחירת האפשרות המתאימה ביותר, כך העבודה תתקדם טוב יותר.