מאמרים מקצועים

מאמר מקיף זה נכתב עבור המועצה העולמית לפסיכותרפיה, בו מציג ד”ר דיוויד בואדלה את אופני הטיפול השונים בביוסינתזה ואת ההשפעות השונות של התערבויות טיפוליות ברמות התנסות שונות. 

זכויות היוצרים בכל הרעיונות והתכנים של הביוסיתזה שייכים לדויד בואדלה וסלביה ספצ’ט בואדלה. כל העתקה אסורה ללא אישורנו. 

1   העקרונות התצורתיים, זרמי חיים ושלושת המודלים של העבודה הטיפולית:

ביוסינתיזה פירושה אינטגרציה של חיים. תחום זה העלה לראשונה בהקשר פסיכותרפויטי ע”י פרנסיס מוט, פסיכולוג אנגלי נחשב לפני כ-50 שנה. מוט עבד עם דימוי הגוף (body-imagery) לפי המסורת של פול סכילדר באוניברסיטת וינה בשנות העשרים המוקדמות. עבודתו של סכילדר הושפעה בחלקה מפייר ז’אנט מביה”ח סאלפטריר שבפריז בעשור האחרון של המאה ה-19.
פייר ז’אנט הינו ‘הסבא’ של גישתנו. תובנתו הנפשית-פיזית אל תוך מערכת היחסים שבין הרגש, הנשימה והתנועה, כוננה את הבסיס לפסיכותרפיה גופנית, 40 שנה לפני וילהלם רייך. ז’אנט התמקד, כמו גם פרנסיס מוט אחריו, בתהליך התצורתי (formative) של התהוות העובר כמונח בשורשים העמוקים ביותר של קיומנו הנפשי-פיזי. דייויד בואדלה פיתח והעמיק במשך כ-30 שנה תובנות אלה, ואף פיתח צורה מיוחדת של פסיכותרפיה גופנית, לה הוא קרא ‘ביוסינתיזה’.
בביוסינתיזה באה לידי ביטוי תפיסה רעיונית מכרעת אודות 3 זרמי חיים של השפעה, הנקראים uterine affect, kinesthetic affect ו- feotal skin affect, המקבילים ל-3 שכבות העובר בהתפתחות העוברית.
זרמי השפעה אלה בחיים שלאחר הלידה מקבילים לחלקים מורפולוגיים מסוימים בגוף ולשלושת התהליכים העיקריים של רגשיות, נייעות ותפיסה, כמו גם לשלוש השכבות הבסיסיות של אנדודרם, מזודרם ואקטודרם. בעבודה עם ההקשרים של שלושת אזורים אלו של התנסותנו ושל ביטויינו, פותחו 3 מודלים של עקרונות טיפוליים, להם הוא קורא ‘מרכוז’ (centering), ‘קרקוע’ (grounding) ו’כיוון’ (facing). ‘מרכוז’ קשור להבאה-לאיזון מחדש של הנשימה ולמציאת תנועה ממורכזת יותר בין פעולה רגשית מוחצנת acting out (היסטריה), לאפתיה רגשית (חסימה רגשית או התנוחה הסכיזואידית). ‘קרקוע’ קשור לאיזון מחדש של כוונון שרירים בין קצוות של היפוטונוס הקשור לייאוש ולהתמוטטות, ושל היפרטונוס, הקשור לדוחק ולמתח. ‘פייסינג’ קשור לשיווי משקל של התפיסה בין הראיה הממוקדת-מידי (tunnel vision) והראיה המפוזרת (scatter vision).

2.   אנרגיה, מגע והשקפת עולם: השפעה והקשת של שדות החיים:

בביוסינתיזה אנו עובדים באופן אנרגטי עם הבעה בצורה של ביטוי רגשי, הגלוי של אפשרויות התנועה וההתפתחות של תובנות יצירתיות. אנרגיה פוטנציאלית האצורה במעצורים רגשיים או בהתכווצויות השרירים, משוחררת באנרגיה הקינטית של הקישוריות הפנימית והחיצונית. באופן דומה, במקרה של חוסר בטעינת אנרגיה ניתן לעזור למטופל להגדיל את המכסה האנרגטית שלו.
עבודה אנרגטית זו לעולם אינה נמדדת בכמויות של נמרצות, אלא בהקשר של איכות הנמרצות, או במילים אחרות – בהקשר של מגע או קשר (contact).
ההדגש על קשר בביוסינתיזה הינו דגש על הגוון הדק של היחסים בשדה הבין אישי שבין מטפל ומטופל. כמו בכל תרפיות פסיכודינמיות, ישנה מודעות של העברה ושל העברה נגדית כאחד הכלים הבסיסיים בין אנשים, אולם מודעות זו של ההעברה מעמיקה ומתרחבת ע”י ההכללה של החלקים היסודיים הבלתי מילוליים. אנו מדברים אודות נוכחות אורגנית, הדהוד גופני והזדהות ווגטטיבית כהיבטים שונים של התגשמות משותפת בין שני האנשים שבחדר הטיפולים.
השקפת העולם של האדם כוללת את מערכת האמונות שלו, גישות האופי, ציפיות, דפוסי חשיבה וזיכרונות, הכוללים התרחשויות הסטוריות ופירושים לחוויות (תבניות של חוויות, חיבור).
השקפת עולם בחלקה הינה ביטוי של מבנה האופי, שניתנת להבנה כהיסטוריה המוקפאת שלנו, המושרשת באופן פיזי בדפוסי נשימה ובהגבלות בתנועה.
המטפל בביוסינתיזה עובד על קשרים אנרגטיים קרובים, על מגע של קירבה ועל התוכן של השקפת העולם, על מנת להתגבר על חוסר הקשר המבוטא בנוירוזה.
החוויה וההתרשמות של האדם ניתנות להבנה כמגוון של שדות-חיים, הכולל מרכיבים פיזיים, אנרגטיים, רגשיים, של יחסים, הכרתיים, של דמויים ורוחניים. אחדים ממרכיבים אלה זוהו בתיאוריית האַפקט כהיבטים של הבעה אנושית מחוברת, אינטגרלית. התפיסה של שדות-חיים פותחה גם במחקר של דימויי גוף להביע את החוויה האנושית רבת הממדים. מחקר הילדות מראה הבנה דומה בהקשר של
Affecto-motoric-schema .

3. צורת זרימה ותנוחות של הנשמה: נסיגה, התקדמות וסכמות השפעה-תנועה:

בביוסינתיזה אנו עובדים עם תבניות מסוימות של תנועה מכוונת, כמו כפיפה ומתיחה, גרירה והתנגדות. לתבניות אלה מספר פונקציות:
בראש ובראשונה הן מעורבות עמוקות ברציפויות התפתחותיות, כפי שאנו מוצאים בחיים שלפני הלידה,  בזמן הלידה, בצעדים המוקדמים שלאחר הלידה כמו זחילה ועמידה, ובפסיכולוגיה ההתפתחותית הגופנית של אגו בריא. השדות המוטוריים, כפי שאנו קוראים להם, יוצרים גם שפת תנועה בסיסית, שהינה חלק מהמורשה שלנו כיונקים, אולם כאשר דפוסי התנועה נעשים חד צדדיים או מוגזמים, נוצר אז בסיס גופני של גישות אופי מקובעות שהתכווצו הרחק מהעולם, נמשכו מידי פנימה, דוחות אותו ברוח פרנואידית, או עושות בו מניפולציות בהתאם לכפיית האגו.
בעובדנו עם הגוף, כפי שהצביע דרווין לפני כ-120 שנה, שינוי תנוחות עשוי לשחרר רגשות קבורים או לעורר חדשים, כשם שמצבים רגשיים חזקים עשויים לקבע תנוחות. המטפל בביוסינתיזה לומד כיצד לעבוד עם ‘רגרסיה מיטיבה’, כפי שקורא לה מיכאל בלינט, ולהימנע ‘מרגרסיה מזיקה’. התפקיד של רגרסיה כפי שאנו מבינים זאת, אינו להחיות את הטראומה לשם הטראומה, אלא לחזור לזמן בחיי המטופל שם הופיעו חוויות טראומטיות, ולגלות את התגובות הבריאות לטראומה שלא יכלו להיות פעילות באותו הזמן. בהקשר זה המטרה התרפויטית ברגרסיה היא לאפשר התקדמות חדשה, לגלות חוליות חסרות ברצף ההתפתחותי ולשחרר אנרגיות חסומות שלא היו פעילות עקב הניסיון הטראומתי.
לימוד תבניות השפעה תנועתיות בגיל הרך הראה לנו שהיכולת להגיב בדרך בריאה למאורעות חיים קודמים קיימת באופן ביולוגי, אולם מאורעות חיים שליליים לא יוציאו אל הפועל אותן תבניות תגובה בריאות, אלא יפיקו שדות מוטוריים מעוותים, אשר נוטים להסתגל לסביבה החולה, ושאינם יכולים להסתגל לסביבה בריאה. Affecto-motoric-schemas הבסיסיות אינן מושמדות ואינן הולכות לאיבוד, אלא נשארות כפוטנציאל אשר עשוי להיות פעיל מחדש ולשוב לידי שימוש מלא בעבודה טיפולית בביוסינתיזה. לפני שנים רבות הדגיש דונאלד וויניקוט את החשיבות של הסביבה התומכת, וקבע את המושג ‘קרקוע בתוך הגוף’ לצורך השגה מחדש של שורשינו הגופניים. קרקוע מיוחס לסביבה התומכת הזמינה לאדם וליכולתו להפנים סביבה זו כך שהגוף נעשה בית אמיתי.

4    אסטרטגיות של הפחתת לחץ: טראומה, לחץ והסביבה התומכת:

דוגמא לתהליך זה ניתן לראות במקרה שלפנינו של אישה סכיזופרנית: הסכיזופרניה התפתחה עקב מצבי
Double bind ולחצים רגשיים שליליים בתקופת הינקות. העדר המגע שחוותה השתקף בהעדר המגע שלה עצמה. היא נמנעה מכל מגע עין עם אדם אחר, מתח השרירים שלה היה שילוב של היפוטוניה רבה על פני השטח ומתח רב מתחת לפני השטח. היא סבלה מהזיות, שמעה קולות, חשה נרדפת והתנדנדה בין מוחצנות רבה בסביבה החברתית לבין עולם אוטיסטי סגור. היא טופלה במשך שנים מספר והתקדמה באופן ניכר מעבר למצב עגום זה, ובהדרגה שבה לאחיזה בעולם, החלה ללמוד והתחילה במערכת יחסים. יכולויותיה הרדומות לבריאות שבו לפעילות בעזרת המטפל שלה. היא אף הביאה ילד לעולם, ולמרות החששות, לא חלה נסיגה והיא לא חזרה על הדפוס של העדר-המגע, כפי שחוותה בילדותה, ולא שבה לתנוחות הגוף והאופי הקודמות. היא ילדה ילד שני, ועתה היא אם לשני פעוטות בריאים בעלי עיניים מבריקות, גוף מלא חיוניות ומגע בריא. מהפיכה כזו בסוג הפרעה שכזה מחזקת את אמונתנו באפשרויות לעורר מחדש תנועתיות בריאה ורגשיות בריאה גם כן, כהופעה מחדש של a.m.s קודמות, שלא היו בשימוש והיו רדומות – הדפוסים של יכולת הסתגלות לחיים.

5   ערוצי קשר ויסודות של מגע: המשמעויות של שפת הגוף ושני המסלולים של העברה ושל שליחה:

בביוסינתיזה אנו עובדים עם שתי שיטות קומוניקציה: עם דו שיח – תקשור מילולי, ועם תקשור שאינו מילולי. תקשורת ללא מילים הייתה הנושא באסיפת האיגוד הפסיכולוגי הבריטי לפני כ-30 שנה, והועידה העולמית לפסיכותרפיה כוננה קבוצת עבודה, שבואדלה היה נשיאה. דייויד קורא לנושא זה ‘הסמנטיקות הגופניות’ (soma semantics), המשמעויות של הגוף. זהו שטח נרחב של לימודים תוך תחומיים הכוללים אתולוגיה, חקר הגיל הרך, כוריאוגרפיה לריקודים, רפואה פסיכוסומטית ופירושי התכוונות.

בביוסינתיזה אנו עובדים עם 4 ערוצים – נבדלים אך יחסיים – של קשר בין המטפל לבין המטופל:
– ערוץ הקול, הכולל לא רק שפה אלא את כל ההיבט ה-Para לשוני של צליל הקול ומקצבו, כמו גם אופני הקשבה.
– הערוץ של קשר עין ומבט, אשר מהווה שדה מחקר שלם בפני עצמו.
– ערוץ המגע דרך הרגליים לאדמה, ומערכת התמיכה ובסיס התנוחה שאנו מאמצים.
– ערוץ המגע שבאמצעות הידיים.

מגע נכון תוך מתן כבוד והתחשבות בגבולות של המטופל ושמירה על כלל הפרישות, כלומר שכל המתרחש במפגש הינו לטובתו של המטופל ולא למילוי צרכיו של המטפל, הינו צורך בסיסי, והיה חלק מהפסיכותרפיה במשך 250 שנה מאז שמנסר עבד עם ידיו להשפיע זרימת אנרגיה בגוף המטופל, יוהן רייל עבד עם רויטליזם למתח השרירים ופייר ז’אנט וג’ורג’ גרודק עבדו בעזרת עיסוי להקלה בנשימה ולשחרור תנועות חסומות. בביוסינתיזה אנו עובדים עם 4 יסודות מגע עקרוניים, המיוחסים לחילופי המסרים סביב:
– תמיכה ויציבות (stability).
– שחרור דחפים (אימפולסים) חסומים.
– חיבור למקצב נשימה אורגני.
– סיפוק אמונה חדשה וביטחון.

על תלמידי ביוסינתיזה ללמוד כיצד לנוע בין שיטות תקשורת מילוליות ושאינן מילוליות, לתרגם לא רק את שאומר המטופל בכל שיטה, אלא לתרגם גם בין השיטות. מיכאל בלינט כתב על הצורך בתרגום זה שבין השיטות, אשר טור וון אקסהול מכנה: צורה של semiosis – signaling between signal systems. דבר זה הינו מהותי לשם חיבור מחדש של ראש וגוף, אשר לעיתים קרובות מופרע ע”י מצבי המסר הכפול שמצבים נוירוטים לעיתים תכופות כוללים בליבתם.

6   איכויות מהותיות וקרקוע רוחני: פוטנציאל ממומש ופיתוח משאבים:

בביוסינתיזה אנו רואים את האדם כיותר מסך התניותיו. אנו מבינים שאדם בא לעולם עם איכויות המחכות לבוא לידי מימוש, להתגלות כמו גם להתפתח. איכויות אלה הן חלק מהפוטנציאל האבולוציוני שלנו כבני אדם וקשורות ליכולת להרגיש מהלב, אשר נעשה מוגבל ומתגונן במצבי אופי נוירוטיים. קשר זה ללב הינו המטרה של כל דרך רוחנית, אולם בלבול רב כמו גם סילוף התרחשו ברבות מדרכים אלה, כך שקרקוע רוחני מיוחס לקשר שבין להיות ממורכז בלב, ובד בבד להיות מסוגל להתמקד במטלות היומיומיות, להיות נוכח בתוך המורכבויות של מערכות היחסים והמחויבויות האנושיות, ולהביא עצמנו לידי התגשמות על הפלנטה כהוויה חברתית, מינית ורוחנית.
בעבודתו הטיפולית עלול המטפל בקלות לכרוע תחת כובד בעיותיו של המטופל, ולחוש מדוכא ע”י גודל המטלה שלפניו. ככל שהבעיה מסיבית יותר כך חיוני יותר שהמטפל יתמקד לא רק בבעיה עצמה, אלא במשאבים החבויים או הרדומים של המטופל או מחוצה לו, המחכים לבוא לידי מימוש.
משאבים אלה עשויים לבוא מאיים נעדרי-טראומה שמתקופת הילדות, מקשר חדש לחלק בגוף, מתפיסה חדשה בתוך מערכת יחסים או מתוך קשר לטבע, בדרך שיכולה לסמל חידוש, תקווה או את האפשרות של התגשמות-מחדש שעברה טרנספורמציה. ללמוד כיצד לבוא במגע עם משאבים אלה ולהעמיק את הקשר לאיכויות מהותיות הוא עניין מרכזי בתרפיית הביוסינתיזה. נושא זה בא לידי הרחבה בחלק 3 שלהלן.