מאמרים

סקירות ספרים

מעובר לילד - אלסנדרה פיונטלי

מעובר לילד

המשכיות החיים מהרחם לילדות

תצפית פסיכואנליטית

אלסנדרה פיונטלי, 1992

 

מודן הוצאה לאור, בן שמן, 2001

 

 מאת: אורית בורשטיין

   

פרופ’ אלסנדרה פיונטלי, רופאה, פסיכותרפיסטית לילדים ופסיכואנליטיקאית, ערכה מחקר תיאורי ראשוני ופורץ דרך על החיים לפני הלידה והשפעתם על התפתחותו העתידית של האדם.

 

בספרה מעובר לילד שתורגם לעברית בשנת 2001, היא מתארת תצפיות שערכה באמצעות סריקות אולטרה-סאונד אחת לחודש באחד-עשר עוברים (עוברים יחידים ותאומים). לאחר הלידה המשיכה בצפייה בביתם עד שמלאו להם ארבע שנים. את התצפיות ערכה בשיטת תצפית שפיתחה אסתר ביק (1964, Bick), תיאורטיקנית פסיכואנליטית ידועה, שהדריכה אותה מספר שנים בעבודתה הפסיכואנליטית במרפאת טוויסטוק בלונדון. המייחד את גישתה של ביק לתצפית הוא השילוב בין סוג תצפית טבעית הקרובה לעבודת השדה בתחומי האנתרופולוגיה והאתולוגיה ובין נקודת הראות הפסיכואנליטית לפירוש התצפית.

 

העניין של פיונטלי בחיי העובר ובמקורות חייו הנפשיים והביולוגיים החל לפני שהתחילה לעבוד בתחום הפסיכואנליטי. בשל עניין זה בחרה בלימודי רפואה והתמקדה באמבריולוגיה (תורת העוברים) ומיילדות, ולאחר מכן בנוירולוגיה, פסיכיאטריה ולבסוף בפסיכואנליזה “שהציעו עבורה נקודות מוצא אחרות ומרתקות שאפשרו לה לבחון את מה שבמעמקי נפשנו,” היא כותבת. את הכשרתה בפסיכואנליזה החלה בתצפית בתינוקות וכבר אז הופתעה ממידת ההמשכיות של התנהגויותיהם מאז לידתם.

 

פיונטלי יצרה קשר בין תחום חדש של תצפיות בחיי העובר לתצפיות בתינוק ובילד ולחשיבה הפסיכואנליטית. במחקרה רצתה לגלות אם יש המשכיות או רצף כלשהו בין חיי הרחם והחיים שאחרי הלידה.

 

במהלך המחקר הופתעה מהעושר והמורכבות של תנועות העובר בשלבים מאוד מוקדמים של התפתחותו. לפני שהאם הרגישה את התנועות, העוברים כבר נהנו מחופש תנועה במי השפיר. כדבריה: “עם הלידה והשפעת כוח המשיכה, התינוק נראה כיצור בעל יכולת פחותה בהרבה מקודמו העובר.” ניתן היה להבחין בייחודיות של כל אחד מהעוברים, בתנועות ובתגובות המועדפות עליו ובהתייחסות השונה שלו לסביבתו. התפיסה הסטריאוטיפית שהייתה לה מקריאת הספרות העדכנית על חיי העובר בעקבות המצאת האולטרה-סאונד השתנתה. מעובר אנונימי, בעל מיומנויות מורכבות שאפשריות בשלבי התפתחות מסוימים, לתפיסה המתייחסת יותר למובחנות וייחוד אישי.

 

בנוסף לתיאור המחקר, פיונטלי מתארת טיפול פסיכואנליטי בג’וליה, אחת הילדות מהמחקר שהייתה נוכחת בלידתה, ופסיכואנליזה של חמישה ילדים קטנים אחרים, שהתנהגותם באנליזה הייתה קשורה לחוויות שלהם בתוך הרחם. בסכמה את ממצאי מחקרה, כותבת פיונטלי על קיומו של “קשר דק של המשכיות פסיכולוגית והתנהגותית הנמשכת מעובר לתינוק ומתינוק לילד.”

 

כמטפלת בביוסינתזה מצאתי עניין רב בספרה של פיונטלי. הביוסינתזה מייחסת משמעות רבה להבנת העומק הפסיכולוגי של תקופת העוברות והלידה ומתייחסת בתיאוריה ובטיפול לקשר בין צורות התנועה האישיות של העובר ברחם לבין התהליך ההתפתחותי ועיצוב האישיות.

 

הספר מתאר באופן מדויק ומפורט מחקר תיאורי, בנימה אישית ואווירה ייחודית. הקריאה בו העלתה בי קשת של תחושות, מחשבות ורגשות, החל מסקרנות, עניין והתרגשות, וכלה בזעזוע, עצב והשתאות. בחלקים בהם מתוארת הצפייה בעוברים ולאחר מכן בתינוקות, חשתי כצופה בסרט דוקומנטארי המתאר מציאות העולה על כל דמיון.

                                                   

© אורית בורשטיין, 2011

 

Read more article
לגוף סיבות משלו, תרז ברתרה

תרז ברתרה פיתחה את שיטת התנועה והריפוי Anti Gymnastics, בסוף שנות ה-70 בצרפת.

 

ברתרה החלה את מסעה האישי לחקר הגוף והתנועה לאחר שהתאלמנה ונותרה עם שני ילדים קטנים, בעקבות רצח בעלה, פסיכיאטר בבית חולים לחולי נפש בפריז, ע”י מטופל. כסטודנטית לפיזיותרפיה נחשפה ברתרה “במקרה” לשיטת תנועה וריפוי חדשה ומחתרתית למדי, שיטת Mezieres . השיטה לימדה תנועה של הגוף כשלם ובהתייחסות לגוף כשלם, מתוך אמונה שהתמקדות נקודתית בפתולוגיות של הגוף הכואב אינה משחררת אותו מכאב ומאפשרת לו תנועה חופשית ומלאה, ובמקרים מסוימים אף מזיקה לו בהתקפתו ע”י “תרגילים” נוקשים. מתוך ניסיונה בשיטת Mezieres, ולאחר חקר שיטות נוספות כגון גשטלט, ביו אנרגיה ורפואה סינית, פיתחה ברתרה את שיטת ה”אנטי-התעמלות” אשר פועלת כיום במדינות רבות בעולם.

בספרה “לגוף סיבות משלו” היא מתארת את השיטה, תוך תיאור מסעה האישי, לימודיה ומטופליה השונים לאורך השנים.

 

שיטת ה”אנטי התעמלות” של ברתרה אינה יוצאת נגד ההתעמלות הקלאסית ושיטות אחרות, אלא מבקשת להראות את הגוף כמכלול אשר בו יחסי גומלין ודיאלוג מתמיד בין חלקיו השונים – בין השרירים, העצמות, האיברים והרגשות.

 

באמצעות דוגמאות ותיאורי מקרים מדגימה ברתרה בספרה כיצד בעיות תפקוד מיני עשויות לנבוע למעשה מחסימה אנרגטית ושרירית בצוואר ובשכמות, כיצד הגוף מפצה על כאבים באמצעות יצירת פתולוגיות במקום אחר לגמרי ממקור הכאב, וכיצד שחרור הגוף והרפייתו תוך כדי תנועה מביאים לריפוי עיוותים וניוונים בגוף, שהרפואה המערבית הקלאסית כשלה מלטפל בהם.

 

הספר כולל התייחסות לקשר בין שלד, שרירים ורגש, בין פתולוגיה לאורח חיים ומצבים רגשיים, ובין תנועה לזיכרונות מוקדמים וחוויות טראומטיות מעברו של האדם. כמו כן, הספר כולל התייחסות לתורתו של רייך וציטוטים מספריו.

 

הספר מומלץ לא רק לתלמידי פסיכותראפיה גופנית אלא לכל אדם אשר מעוניין לחוות את הגוף כשלם וכבית, וללמוד מהי תנועה אחידה וזורמת.

 

מתוך העטיפה האחורית של הספר:

 

כמעט כולנו חיים בתוך “בית” שאיננו מכירים, הלא הוא גופנו שלנו. נוקשה מרוב מתיחות, סובל מכאבים ומדווים, דומה כי הגוף שולט בנו לשבט ולחסד. אולם אנו ורק אנו מאלצים את הגוף, על-ידי הפעלת מיעוט מבוטל (מאה מתוך אלפיים) של תנועות אפשריות, להדחיק ובסופו של דבר לשכוח את חיינו ושלמותו הטבעיים. בראייתנו החלקית את הגוף, אנו מבחינים רק בסימפטומים – גב בעייתי, בטן בולטת, שרירים הכואבים לאחר עיסוק בספורט, התאמה מגושמת בין האברים, חיי-מין בלתי מספקים. ואנו מנסים “להתקיף” את הסימפטומים באמצעות תרגילים מסורתיים, המאלצים את הגוף לפעול נגד עצמו, כאילו היה חיה שיש לאלפה. אך הגוף אינו זקוק לחינוך: הוא זקוק לשחרור.

 

אתר אינטרנט:  www.antigymnastique.com

 

Read more article
Please wait...
Press here to close