ביוסינתזה

מקורות ורקע היסטורי

ביוסינתזה היא צורה של פסיכותרפיה גופנית שפיתח ד"ר דיוויד בואדלה. פסיכותרפיה גופנית עובדת על בסיס העיקרון של "נפש בריאה בגוף בריא", שהתפתח על ידי פיתגורס והיפוקרטס הנחשב לאבי הרפואה המערבית. פסיכולוגיה גופנית התפתחה בהדרגה, בהתבססה על עקרונות שפיתחו פילוסופים כמו שפינוזה, לייבניץ, גתה, וכן מטפלים מוקדמים בהיפנוזה, שהלכו בעקבות פרנץ מסמר- רופא וינאי  בסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה-19 הנחשב לאבי ההיפנוזה.

ברבע האחרון של המאה ה-19, כעשור לפני שזיגמונד פרויד פיתח את הפסיכואנליזה, ביסס החוקר המפורסם פייר ז'אנה בפאריס את התובנה בדבר הקשר בין גוף ונפש. הוא עסק בחקירה של מערכת היחסים שבין רגש, נשימה ותנועה. הוא הדגיש את התפתחות האחדות גוף-נפש בשלב ההתפתחות העוברית, וכונן את עיקרון הקוטביות להבנת התהליך הגופני כפי שהוא מובן בביוסינתזה. למעשה עבודתו כוננה את הבסיס לפסיכותרפיה גופנית. אם וילהלם רייך (עליו נרחיב בהמשך) נתפס כאבי הפסיכותרפיה הגופנית, אזי פייר ז'אנה הוא הסבא של הפסיכותרפיה הגופנית וביוסינתזה בפרט.


וילהלם רייך  Wilhelm Riech היה פסיכיאטר ומדען שלמד מפרויד בווינה בשנות העשרים של המאה העשרים.  הוא התבסס בין השאר על עבודתם המוקדמת של פרויד וברויאר, שהתמקדה בהתנהלות האנרגטית של הנוירוזה ובשחרור האקספרסיבי של רגשות.
רייך התבסס על ההבנה של האופי כמערכת הגנה כנגד איום על צרכים ראשוניים. כלומר האופי שהוא מבנה רגשי-גופני, מעוצב דרך תגובת האדם לחוויות שחווה בשנות חייו הראשונות. כתגובה לחוויות מכאיבות התינוק או הילד מפתח מנגנוני הגנה והסתגלות. אלו הופכים, בחייו הבוגרים, להרגלים התנהגותיים, לדפוסי מחשבה ורגש המתבטאים כחסימות אנרגטיות, המקבלות צורה של מתח שרירי כרוני אותו כינה  רייך 'שריון'.   
רייך פיתח את השיטה של 'תרפיה וגטטיבית' (vegetotherapy). התרפיה השתמשה בעבודה ישירה על הגוף דרך מגע, נשימה ותנועה לשחרור חסימות בשרירים ולהשבת הזרימה האנרגטית החופשית בגוף-נפש, מה שרייך כינה 'האורגזמה הטבעית'.
רייך הציג את עבודתו על התרפיה הווגטטיבית בקונגרס הבינלאומי ה-13 לפסיכואנליזה בלוצרן שבשוויץ באוגוסט 1934.
ניתן לומר כי רייך הקדים את זמנו שכן גילוייו וצורת העבודה שפיתח היו מהפכניים בתקופתו. הוא נחשב חריג והוקע מהקהילה המדעית בגרמניה ובאירופה, ואת רוב חייו הבוגרים העביר בארצות הברית.

 

על בסיס התרפיה הווגטטיבית התפתחו בסוף שנות השישים שני כיוונים של פסיכותרפיה גופנית:
הראשון היה פסיכולוגיה ביודינאמית Biodynamic psychology. שיטה שפותחה על ידי גרדה בויסן Gerda Boyesen באוסלו, שעבדה עם צורות שונות של מסז' לשחרור אנרגיה חסומה.
ההתפתחות השניה הייתה אנאליזה ביואנרגטית או ביואנרגיה Bio-energetic analysis שנוצרה על ידי אלכסנדר לואן Alexander Lowen וגו'ן פיראקוס John Pirrakos בניו יורק.

 

עבודתו של דיוויד בואדלה David Buadella אבי הביוסינתזה צמחה מתוך שנים רבות של התנסות עם התרפיה הרייכיאנית. בואדלה למד ותרגל את התרפיה הוגטטיבית בשנות החמישים המוקדמות, והחל לעבוד כתרפיסט עצמאי ב-1957.
בואדלה עבד עם גרדה בויסן כאשר עברה ב-1969 ללונדון, ארגן עבורה את הסמינר המקצועי הראשון, פרסם מאמרים שלה, והוביל כמה קבוצות להכשרת תרפיסטים במכון בויסן לפסיכולוגיה ביודינאמית.
ב-1968 דיוויד בואדלה סייע בארגון הסדנא האירופאית הראשונה של לואן. שנתיים לאחר מכן ייסד את המגזין של המחקר הביואנרגטי, והוזמן ע"י לואן כאורח בוועידה הבינלאומית הראשונה במקסיקו ב-1971. כמו כן עבד פעמים רבות כמורה אורח בתוכניות ההכשרה של הביואנרגיה.
לאחר 13 שנות עבודה מעשית ייסד דיוויד בואדלה ב-1970 את 'אנרגיה ואופי' Energy & Character, שהפך להיות הבטאון של הביוסינתזה.

 

גישתו של בואדלה הושפעה מהעבודה המוקדמת בפסיכולוגיה פרהנטאלית שהדגישה את החשיבות העמוקה של תובנות מתחום האמבריולוגיה והמחקר של החיים ברחם, להבנת מצבי חולי ובריאות.
פרנסיס מוט Francis Mott, היה פסיכואנליסט אנגלי שעבד עם פסיכולוגיה קונפיגורטיבית, ששורשיה במחקר עומק של חיי הרחם. מוט היה הראשון שהשתמש במונח 'ביוסינתזה' לתיאור אינטגרציה של המימדים השונים של החיים בתוך האדם. לאחר מותו של מוט אימץ בואדלה את המונח 'ביוסינתזה' כדי לתאר את השיטה התרפויטית הייחודית שפיתח, וכדי להבחין אותה מביואנרגיה ומפסיכולוגיה ביודינאמית. משמעות המילה ביוסינתזה היא: אינטגרציה של חיים. היא נבחרה לתאר את המיזוג של שלושה זרמים נבדלים של אנרגית חיים, בשבועות הראשונים של החיים הרחמיים. כאשר זרמים אלה מתפצלים, מתחילים להיווצר מצבים נוירוטיים, ואילו התמזגותם של זרמים אלה ללא הפרעה מביעה בריאות גופנית ונפשית.

עבודתו של מוט בביוסינתזה היוותה השראה רבה לקלינאי האנגלי פרנק לייק Frank Lake, פסיכותרפיסט בגישת יחסי אובייקט שמקורה במלאני קליין. לייק עבד עם מצבי טרום לידה ולידה, והיה מבין הראשונים לפתח את האפיון של הקוטביות המיושמת בביוסינתזה. הוא פיתח צורה עמוקה של תרפיה רגרסיבית, בתחילה עם שימוש ב-LSD, ומאוחר יותר באופן יעיל יותר באמצעות שינוי במצבי תודעה דרך העמקת הנשימה.

בתחילת שנות ה-70 בואדלה ועמיתיו שפרו והרחיבו את המודל האמבריולוגי. בתקופה זו התקיים שיתוף פעולה עם סטנלי קלמן Stanley Keleman. קלמן היה המנהל של המרכז ללימודים אנרגטיים בברקלי ומורה בכיר במכון לאנאליזה ביואנרגטית. בואדלה מתאר כי למד לקרוא את האיכויות האקספרסיביות של אדם, וכיצד להבין את האנטומיה הרגשית של הגוף  מקלמן.

 

בואדלה סיכם כי גישתו לתרפיה, בתקופה בה ייסד את הביוסינתזה כשיטת טיפול, התבססה על איחוד של שלוש מסורות שונות שהתפתחו מפרויד:
אחת- התרפיה הרייכיאנית והעבודה של לואן ושל גרדה בויסן המתמקדות בזרימה האנרגטית הליבידינאלית.
השניה- קשורה בעבודה של פרנסיס מוט המתמקדת בהתנסות טרום לידה.
השלישית- מגיעה ממלאני קליין, התיאוריה של יחסי אובייקט, ופרנק לייק שהתמקד ביחסי אם- תינוק.

 

כמו כן קיימת העשרה הדדית מתמשכת בין התפיסה הפסיכותרפויטית של הביוסינתזה לבין הגישה של הסינתזה הביוספיריטואלית של הפסיכולוגיה העיונית.  זאת בין השאר דרך יישומים של עבודתו של הפסיכולוג והמורה הרוחני הדני רוברט מור Robert Moore .
בביוסינתזה ההזנה הרוחנית של האדם מקבלת מקום מרכזי. רייך כתב "בבסיס של כל נוירוזה, תחת כל הכאב והייסורים, מונח לו מצב נקי ובהיר של המהות האנושית" הוא כינה זאת הליבה –The Core. בביוסינתזה אנו קוראים לזה המהות-The Essence הנוצרים קוראים לזה נשמה-The Soul. הרוחניות נמצאת במהות. בבודהיזם המימד האיכותי של הקיום מסומל על ידי שמיים בהירים ופתוחים. זה השלם שמעבר לפיצול הפנימי, זה הריפוי שמאחורי הפצע.
ביוסינתזה מתייחסת הן לקרקוע של האדם בגוף, באדמה בטבע ובמערכות היחסים הבינאישיות שלנו, והן לרוחניות – הקשר שלנו ללב, למקור עמוק מאשר אנו עצמנו, ולטבענו שמעבר לגוף ומעבר לחלל ולזמן.
בפסיכותרפיה גופנית-רוחנית כמו הביוסינתזה שדה העבודה הטיפולית הוא מרחב החיים בו מהות וקרקע נמצאים בדו שיח ביניהם. לפיכך עיקרון מרכזי בתרפיה הוא  קרקוע האיכויות של מהותנו במציאות של קיומינו היומיומי.

 

למעשה הרקע למבנה התיאורטי והיישומים בביוסינתזה מונח בפסיכולוגיה התפתחותית גופנית, בהבנה פסיכולוגית מעמיקה של האופי ובמסורת הרוחנית. עם זאת, ביוסינתזה היא מערכת פתוחה ולא סגורה. כלומר היא איננה מערך סופי או קבוע של תיאוריות או שיטות, אלא רשת מתפתחת של תפיסות וצורות עבודה הנובעות ממקורות רבים. האינטגרציה של מקורות אלא יצרה את השיטה הייחודית בתחום של פסיכותרפיה גופנית הקרויה- ביוסינתזה.

אנא המתן...
סגור