ביוסינתזה

המודל הטיפולי בביוסינתזה

הנחות יסוד:

 

מקורותיה של הביוסינתזה מונחים בפסיכולוגיה ההתפתחותית גופנית, בהבנה פסיכולוגית מעמיקה של האופי המבוססת בין השאר על תיאורית יחסי אובייקט, ובמסורות הרוחניות ממערב וממזרח.
ביוסינתזה כשיטה ייחודית בפסיכותרפיה גופנית צמחה בתוך הצורך לתת מענה על המתרחש בשלושת התחומים הבאים במציאות החברתית ובעולם הטיפול.

 

א. התרפיה הגופנית, כפי שפותחה על ידי ממשיכיו של וילהלם רייך, התמקדה בעבודה פיזית דרך התערבויות גופניות. צורה זו של תרפיה השאירה בצד את הדגש על חשיבות הקשר האנושי כחלק מהמגע.

עבודת הגוף בביוסינתזה מכוונת להביא להתאמה בין דפוסים של נשימה, מתח שרירי וביטוי רגשי. המטפל נעזר בקישור התנועה למקצב הנשימה כדי לאפשר שחרור חסימות באופן מכוון, תוך חקירה משותפת ודו-שיח בין המטפל למטופל. עבודה זו המאפשרת זרימה, מוציאה לחופשי מצבים חדשים של הנפש ועוזרת לצמיחה האורגאנית.

 

ב. בביוסינתזה, כמו בתרפיות פסיכודינאמיות אחרות, ישנה התייחסות לנתוח האופי ומודעות לדינאמיקות של העברה והעברה נגדית. מודעות זו מעמיקה ומתרחבת על ידי כך שהיא כוללת בתוכה ההתייחסות גם לחלקים ראשוניים ובלתי מילוליים.

כלומר, הנוכחות האורגאנית וההדהוד הגופני הבלתי רצוני בין המטפל והמטופל הם היבטים נוספים בהם מתגשמת ההדדיות בין שני אנשים בחדר הטיפולים. כשאנו עובדים על הרמה האישיותית אנו מחברים רגשות, תקשורת, תפיסה והכרה.

 

ג. לפסיכותרפיה המודרנית יש נטייה לא לסמוך או אפילו לפחד מרוחניות כמשהו אזוטרי או כיתתי. עם זאת ניתן לומר שבעצם לכל סוגי הפסיכותרפיה היו, כבר מהתחלה, מקורות רוחניים.

ביוסינתזה כפסיכותרפיה גופנית רוחנית מניחה שההוויה או המהות של האדם הינם יותר ממבנה האופי וההתניות שבו ומעבר לקיומו הפיזי. מימוש האיכויות של המהות קשורות ליכולת להרגיש מהלב, אשר נעשה מוגבל ומתגונן במצבי אופי נוירוטיים.

ביוסינתתזה מתייחסת לרוחניות למימוש של איכויותינו המהותיות בחיי היומיום. היא משתמשת בצורות מדיטציה המקשרות אנשים למהותם, לגופם, לאיכויותיהם, למערכות היחסים שלהם ולמטרת חייהם.

 

מודל שדות החיים:

המילה ביוסינתזה פירושה אינטגרציה של חיים. והמילה פסיכותרפיה מקורה במובן היווני העתיק: "לרפא את הנשמה".

ביוסינתזה כצורה של פסיכותרפיה, היא תהליך טיפולי המזהה את הייחודיות של הפרט ואת המגוון הרחב של דרכי התפיסה וההבעה המונחות ביסוד של עיצוב העצמי שלו. לאדם רמות שונות של התרשמות מהעולם הסובב אותו ושל הבעת עצמו. רמות אלה מובנות כשדות חיים של החוויה.

 

בשדות החיים ניתן להבחין בשתי מערכות, סגורות ופתוחות:

 

המערכות הסגורות מייצגות מלכודות אופי, חסימות גופניות וכיווץ רוחני. אלה הם דפוסים הגנתיים ונרכשים של התנהגות וחוויה. במערכת זאת נעדרת הגמישות וחופש הבחירה והאדם יחווה את העולם או יגיב כלפיו תמיד באותו האופן.

 

המערכות הפתוחות משקפות קשר נפשי, חיות אנרגטית וקשר לאיכויות של הלב. האדם חופשי ליהנות מקשת רחבה של חוויות חיים ואופני ביטוי והתנסות.

 

שדות החיים, כפי שהם מופעים בדיאגראמה הבאה, מובילים אותנו לשבע אזורי טיפול עיקריים ולספקטרום רחב של צורות עבודה טיפולית. כל אחד מששת החלקים החיצוניים של הדיאגראמה מתאר שדה חיים. המערכת הסגורה מוצגת במעגל החיצוני, והמערכת הפתוחה במעגל האמצעי.

המעגל האמצעי קשור למרכז, המייצג את המהות של האינדווידואל.

 

אמנות הטיפול בביוסינתזה כוללת התגברות על החסימות של המעגל החיצוני, החל מהשדה הנגיש ביותר. המטרה היא לעזור למטופל להגיע למעגל הפנימי ביותר בו ניתן למצוא אחדות הרמוניה ובהירות.

 

 

התהליך הטיפול בביוסינתזה מתבטא בשבעה מודלים או "מפתחות" טיפוליים בהם אנו משתמשים:

1. עבודה מוטורית על טונוס שרירים וביטוי בתנועה

2. עבודה אנרגטית על מקצבים חיוניים ומעודנים של נשימה

3. עבודה על הדהוד בשדה הבין אישי על מערכות יחסים

4. עבודה על הטווח של הכלה ושחרור ביחס לביטוי רגשי

5. עבודה על הבהרת השפה והדיבור

6. עבודה על שינוי והתמרת רעיונות ודימויים מגבילים המייצרים את חזוננו

7. עבודה עם מדיטציה גופנית להתחברות לאיכויות הלב

 

אנא המתן...
סגור